שלושה שבועות אחרי שילדתי את בתי השלישית, החלטתי לפנק את ילדי הגדולים באחר צהריים של אפיית עוגיות. באפי כבר עלה הריח הנפלא של העוגיות ובעיני רוחי ראיתי תמונה נפלאה של אידיליה: אימא אופה עוגיות עם ילדיה הגדולים, התינוקת הקטנה ישנה בעריסה, בבית ריח של עוגיות ביתיות ובחוץ ריח של חורף גשום.

בהתלהבות ובמרץ הערמנו את המצרכים על השולחן ועד מהרה החלנו לשים את הבצק בידיים עמוסות. ואז הוא הגיח...קולה הגבוה והבכייני של תמנע, התינוקת הקטנה, והפר באחת את הרוגע. בעודי מחפשת אחר מגבת לנגב בה את ידי הדביקות אספתי אותה אלי וניסיתי להרגיעה. לשווא. שעות אחר כך עוד הייתי "תקועה" עם יצור קטן כואב וצווח בין ידי, שני ילדים מלוכלכים בבצק ומטבח מבולגן. סופה של הפנטזיה בעוגיות שרופות, אימא בוכייה ושני ילדים המומים.

המלצה: ההורות היא המקצוע היחיד שבו עובדים תוך כדי למידה. אל תחמירי עם עצמך!
טיפ: ההסתגלות והלמידה דורשים זמן. כל יום אנחנו מבינים יותר.

התקופה אחרי לידה, מפגישה אותנו האמהות עם שינויים רבים בכל תחומי החיים. לידה ראשונה, שנייה או שלישית יש דברים שלא משתנים. ההורמונים המשתוללים, הידיים עמוסות העבודה, העייפות הבלתי פוסקת, הגילוי שלנו את עצמנו בתפקיד החדש, המפגש עם בן /בת הזוג בתוך השינוי הגדול של ההורות, המפגש עם משפחת המוצא שלנו... ואנחנו בתווך. מנסות לרצות את כולם ולהיות מושלמות.

תמיכה לאחר לידה היא דבר חשוב והכרחי לנשים. בתוך כל הכאוס שלאחר הלידה, מגיעה לנו פינה של רוגע, שקט ושלווה, מקום בו נוכל לשתף בצחוק ובבכי את מה שאנו חוות. המפגש עם נשים אחרות אחרי לידה מחזק, מעצים ומעודד מאוד ויש לו השפעה חיובית על מצבנו הנפשי. ההשתתפות בפורום קבוע ואינטימי, מאפשרת לנו האמהות, לחלוק חוויות ורגשות שלעיתים חדשים לנו ולמעגל הסובבים אותנו.

המקום: רמת גן
ההרכב: נשים עם תינוקותיהם (מלידה ועד חצי שנה).

לבירורים על קבוצת אמהות לאחר לידה